20.01.2021

Tivels אתר החדשות | טכנולוגיה לאינטרנט

אתר החדשות, טכנולוגיה לאינטרנט על כל בארץ ובעולם ליצור בלוג בחינם, איך להכין ארוחה, לבשל אוכל, חדשות מעולם האופנה, היופי, הקולנוע, התיאטרון והאדריכלות, אופנה, מוסיקה, יופי, מגמות, מערכות יחסים, מוזיקה לאייפון, הורדת שירים ,להורדה שירים

מדריך נטו: מהם האלבומים הגדולים שיצאו ב-2015 עד כה?

מדריך נטו: מהם האלבומים הגדולים שיצאו ב-2015 עד כה?

בתחילת חודש הבא נפרסם את דירוג אלבומי מחצית 2015, וכבר כאן אתם נכנסים לתמונה – ומשפיעים! מהו האלבום שעשה לכם את השנה עד כה? אל תהססו לשתף בתגובות, בפייסבוק ובמייל (info@musicaneto.com) – הדירוגים המושקעים יפורסמו באתר בשבועיים הקרובים. 
ברשימת המועמדים שלנו תמצאו אלבומים שכנראה לא יופיעו בשום סיכום אחר (גם ישראליים, אבל לא רק) ונעדרים ממנו אלבומים ש(עדיין) לא הגיעו לישראל וכאלה שלא הצלחנו להבין את ההייפ סביבם (Sleater-Kinney למשל), אבל תרגישו חופשיים לדרג גם אותם ואולי נשנה את דעתנו. 
ולמי שמעקם את הפרצוף וטוען שהוא שונא סיכומי ביניים ושבכלל מוקדם מידי לסכם את 2015, נגיד שאמנם עברו בקושי 5 חודשים, אבל כמות המוסיקה האדירה שיצאה כל כך גדולה (וגם אחרים כבר מסכמים), שזו הזדמנות מעולה לשתף את הגולשים במה שלדעתנו הם חייבים לשמוע כבר עכשיו, מבלי לחכות לסיכומי סוף השנה.
את הסקירה שלנו נפתח עם האלבום היחיד שקיבל השנה ציון מושלם, אחריו מגיעים ה-15 שקיבלו 4 וחצי כוכבים ורק אז ה-30 ומשהו שקיבלו 4 כוכבים מנצנצים… כן, יש לנו כבר כמעט 50 מועמדים לתואר אלבום השנה… מוכנים?

מדריך נטו: מהם האלבומים הגדולים שיצאו ב-2015 עד כה?

סופיאן סטיבנס – Carrie & Lowell
אחרי שהוכיח שהוא שולט באלקטרוניקה באלבומו האחרון 'Age of Adz' מ-2010 ואפילו בהיפ הופ, הגאון המוסיקלי חוזר באלבומו השביעי למוסיקה הרגועה והשמיימית שהביאה לנו את 'Illinois' המופתי. סטיבנס מצליח לייחד את עצמו בתעשייה כל כך עמוסה בסינגר/סונגרייטרז מוכשרים בזכות מגע קסם בלתי מוסבר וכישרון לייצר אלבומים אישיים שמדברים אל קהל רחב.
'Carrie & Lowell' חושפני במיוחד, כי הוא מוקדש לאימו קארי שנפטרה מסרטן ב-2012 ואביו החורג לואל. סופיאן משתף את מאזיניו בפיסה משמעותית בחייו, והתוצאה היא האלבום הכי עמוק שלו. כמו אליוט סמית וג'ון לנון לפניו, הוא לוקח את הטרגדיה שלו, ואיכשהו מצליח לתרגם אותה למשהו יפהפה ואפל עם טקסטים ישירים ומשובחים במיוחד. אומרים שאבדות גדולות יוצרות אומנות גדולה, ואם רק תתנו לאלבום החדש של סטיבנס להיכנס אליכם, הוא ירגש אתכם עד דמעות. מדובר בקלאסיקה מודרנית אמיתית, ובמתמודד המוביל לתואר "אלבום השנה"! 

מדריך נטו: מהם האלבומים הגדולים שיצאו ב-2015 עד כה?

I Love You, Honeybear – Father John Misty
למרות שהוא מסתתר תחת השם Father John Misty, ג'וש טילמן הוא אחד האמנים היותר חשופים וכנים ששמענו בשנים האחרונות, ובטקסטים המבריקים שלו יש הרבה מודעות עצמית והומור שחור. הוא לא מסתיר כלום ממעריציו. יש באלבום הזה כל כך הרבה, ובזכות המלודיות הנפלאות, ההגשה האלגנטית וקולו החם קל להתחבר, וככל ששומעים יותר מתגלה עוד ועוד עושר וזה נשמע אפילו טוב יותר ממה שחשבתם בהתחלה.

קאלקסיקו – Edge of the Sun
מכירים את האלבומים האלה שאפשר לשמוע שוב ושוב ברצף מבלי שיימאס? זה בדיוק מה שקרה לנו עם האלבום הזה, שתפס אותנו מייד, והיה ברור שברגע שיסתיים נרצה לשמוע אותו שוב. אחת הסיבות היא מגוון הסגנונות הגדול, הכמעט בלתי אפשרי, שתחת המטרייה של קאלקסיקו איכשהו הופך למשהו מאוד מגובש וברור. קאלקסיקו יצרו אלבום חוצה סגנונות ואופנות, אלבום על זמני שמאגד יחד סגנונות כמו אינדי-פולק ומוסיקה ספרדית באופן מענג. 

קורטני בארנט – Sometimes I Sit And Think, And Sometimes I Just Sit
רק הרגע קורטני בארנט בת ה-27 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, וכבר אפשר לקבוע כמעט בוודאות שמעריצי פי ג'יי הארווי ופיונה אפל עומדים לגלות את ההתמכרות הבאה שלהם. מי שאוהב את הרוק הנשי שלו קצת כועס וציני יתאהב בשירה האדישה והגיטרה השורטת שלה, אבל האמת היא שככל שמתעמקים מגלים שזה הרבה פחות מאיים ממה שזה נשמע בהתחלה… האלבום מצליח להיות מצד אחד קייצי, כייפי ומרענן, ומצד שני גם שורט, עמוק ואינטלגנטי. אין ספק שזו יריית פתיחה מבטיחה במיוחד למוסיקאית האוסטרלית המחוננת. 

סוזן סונדפור – Ten Love Songs
עם טונות של כישרון, לסוזן יש את כל הפוטנציאל להפוך לכוכבת הפופ הכי גדולה בשטח, ונדמה שמאז קייט בוש לא נשמעה מוסיקאית כה אינטלגנטית עם יכולות ווקאליות כה מרשימות. וזה לא רק הקול המלאכי הזה, הבחורה בת ה-29 כותבת ומלחינה את כל שיריה, מפיקה אותם וגם מנגנת בכ-10 כלי נגינה… באלבומה השישי היא מתמקדת בארט-פופ, סינת'-פופ, דיסקו סקנדינבי וגם יורופופ אייטיזי טראשי נוסטלגי מענג, ומעל כל אלה זורח קולה, שמחבר את כל האלמנטים הללו יחד. אם אתם אוהבים דאנס/אלקטרוניקה וחיפשתם מוסיקאית אמיצה שאת קולה הנדיר מלווה מוסיקה מלאת עוצמה שממש תסחוף אתכם – כנראה שסוף סוף מצאתם את מבוקשכם. 

נטלי פארס – Natalie Prass 
נטלי פראס הוציאה אלבום בכורה כל כך טוב ועל זמני, שקשה להאמין שלא משמיעים ומדברים עליו. הזמרת/כותבת בת ה-28 מנאשוויל יצרה אלבום מהמם הכולל תשעה שירים שאמנם עוסקים בכמיהה ובעצב שבמערכות יחסים, אבל הטקסטים הכואבים שלה עטופים במוסיקה כה עשירה ויפה, שמעניקה תחושה של תקווה. פראס היא חלק מתחיית הסבנטיז של השנים האחרונות, אבל האלבום שלה לא נשמע רטרו, אלא על זמני. ככה פתאום צץ לו אלבום קטן שהוא לא פחות מקלאסיקה מודרנית עדינה ומלאת נשמה שנראה שנמצאת איתנו כבר שנים.

טוביאס ג'סו ג'ונייר – Goon 
שניים מהאלבומים הכי מצליחים של העשור הנוכחי הם אלבומי פרידה, והסינגר-סונגרייטר הקנדי טוביאס ג'סו ג'ונייר לקח את זה אפילו צעד אחד או שניים קדימה, כי הוא הלך עם היגון שלו עד הסוף. נראה שבביצוע כל אמן מסחרי כל הסיפור יכול היה להישמע ממש שמאלצי, אבל עם עומק רגשי, ג'סי מתחמק מזה באלגנטיות, בעיקר בזכות ההפקה החכמה, קולו הכנה והטקסטים הישירים והכואבים שנראה שכל אחד יכול להזדהות איתם. 'Goon' היא קלאסיקת פולק עכשווית בלי אפילו קטע אחד מיותר מבחור עם פסנתר שחשף לחלוטין את ליבו ושלף ממנו יופי שקשה לעמוד בפניו. 

ריילי ווקר – Primrose Green
בטח כבר שמתם לב שלאחרונה ישנם יותר ויותר אמנים חדשים שהאלבומים שלהם נשמעים כמו קלאסיקות פולק מהסבנטיז, אז עכשיו כדאי שתכירו גם את ריילי ווקר, שאלבומו השני 'Primrose Green' הוא לא פחות מיציאה מסעירה. הסינגר/סונגרייטר/גיטריסט בן ה-26 מפתיע עם אלבום בו סגנונות כמו פולק, ג'אז, בלוז וקאנטרי מתחברים יחד ליצירה אחת מגובשת. זהו אלבום מאוד מגוון, אבל באופן מפתיע גם די נגיש – הוא ידבר אל חובבי הפולק בדיוק כפי שידבר לחובבי הג'אז, ולמעשה ידבר לכל מי שמחפש מוסיקה טובה מאת מוסיקאי מרתק עם ההשפעות הכי נכונות. 

אסף אבידן – Gold Shadow
איך אפשר שלא לפרגן לאחד המוסיקאים העקביים, חרוצים וגם מצליחים שיצאו מישראל אי פעם? אוהבי אלבומו הקודם האדיר 'Different Pulses' מ-2012 ישמחו לדעת שאלבומו השישי מהווה המשך ישיר, עם אותם אלמנטים שהפכו אותו לכזה שלא נשמע כמו שום דבר אחר שעושים כאן, או בחו"ל. זהו אלבום עשיר שמצריך לא מעט השמעות שעדיין לא מגלות את כל מה שיש בו. בשל כך, יש תחושה שהוא גם האלבום הכי עמוק בקריירה של אבידן. מה שבטוח זה שמעריצי אבידן לא יתאכזבו לשנייה מאלבומו החדש שמציג אמן גדול שרק ממשיך להתפתח ולהשתבח.

Mew – -+
לאחר חוסר ההצלחה (היחסי) של אלבומם הקודם, מיוּ מציגים את אלבומם הקליט ביותר (יחסית), אלבום מפוצץ בהמנונים מלודיים שעדיין נשארים נאמנים לסגנון הפסיכדלי והמכשף המוּכר של הלהקה הדנית. מכורי אלבומם האדיר 'And The Glass Handed Kites' מלפני 9 שנים (סגן אלבום 2006) ישמחו לגלות באלבומם השישי קטעים כמו 'Satellites' ו-'Interview the Girls', קטעים אפִּים כמו 'Rows' בן ה-10 ומשהו דקות ואת הבלדות 'Cross the River on Your Own' ו-'Water Slides' – אולי היפות ביותר שהלהקה ניפקה עד היום.

Rituals – Other Lives
Other Lives היא אחת הלהקות הכי גדולות שפועלות בימינו וכמעט אף אחד לא מכיר… בכל עשור אחר הם היו ענקיים, אבל את אלבומם השני 'Tamer Animals', אחד האדירים של העשור הנוכחי, מכיר רק מי שמבקר בחנויות תקליטים איכותיות או גולש בבלוגים הנחשבים. זה היה היה אלבום כל כך נדיר וחד פעמי, שהיתה תחושה שלא יהיה לו המשך, ובאמת כמעט ששכחנו שמדובר בהרכב אינדי חי ונושם מאוקלהומה, שעובדת על אלבומו השלישי. והיה שווה לחכות, כי 'Rituals' הוא אלבום המשך ראוי, עם מוסיקה מנחמת וכובשת, כזה שממשיך את אותו כיוון על זמני קודמו.

From Shores Of Sleep – Musée Mécanique
האלבום הזה אמנם יצא בחו"ל בסוף 2014, אבל כשנחת אצלנו אחד האלבומים היותר כובשים ששמענו כבר הרבה זמן, אלמנט הזמן הופך משני. כשתשמעו את האלבום השני של הצמד מפורטלנד, אורגון לא תאמינו שמדובר בצמד, כי הסאונד, העיבודים וההפקה גדולים ועשירים. באמת שנדיר לשמוע כל כך הרבה יופי במקום אחד, וזה מזכיר לנו את הפעם הראשונה ששמענו את סיגור רוס, מידלייק, Other Lives או פליט פוקסס. אז תזכרו איפה שמעתם עליו בפעם הראשונה, ואל תשכחו להגיד אח"כ תודה. 

פנדה בר – Panda Bear Meets The Grim Reaper 
נח לנוקס, ממקימי אנימל קולקטיב ומי שמסתתר מאחורי השם פנדה בר, מוערך מאוד בסצנה האלטרנטיבית כבר למעלה מ-15 שנה בזכות הסאונד הייחודי, המרתק והמהפנט שלו, ובכל זאת נראה שהפעם הצליח איכשהו להתעלות על אלבומו האחרון 'Tomboy' מלפני 4 שנים ואולי אפילו על הקלאסיקה שלו 'Person Pitch' מ-2007. לנוקס הקליט את אלבום הסולו החמישי שלו במטרה לעודד את אביו שגסס מסרטן המוח, כך שמדובר בפרויקט מאוד מיוחד ואישי. זהו אלבום שמצליח להיות נסיוני, חדשני, מקורי ואמיץ, ועם זאת להישאר חולמני, היפנוטי ובעיקר יפהפה ומלא רגש.

מוּרָה – מוּרָה
כבר כמה חודשים שאנחנו מחכים לאלבום ישראלי שיפיל אותנו מהרגליים. 

לא ידענו להגדיר בדיוק מה אנחנו מחפשים, אבל עכשיו אנחנו יודעים. קוראים לזה מוּרָהאלון לוטרינגר (שירה, בס), עומר קליין (קלידים) ושחר ברבש (תופים) אמנם מופיעים יחד כבר מ-2003, אבל רק עכשיו הוציאו את אלבום הבכורה הכפול שלהם. 

עם עיבודי ג'אז-רוק אינטלגנטים, הטריו לקח את שירי המשוררים שבאלבום למקום עשיר ובלתי צפוי, ונראה שהקסם האמיתי נובע מההרמוניה המוסיקלית הקיימת בין השלושה. 

נדיר למצאו אלבום כפול שכל שיר בו נמצא שם עם סיבה טובה, ויש תחושה של קלאסיקה בהתהוות, משהו בסגנון של 14 אוקטובות וקצת אחרת.
 


פונד – 
Man It Feels Like Space Again
כשהאזנו לראשונה לאלבום החדש של Pond חשבנו שקשה להאמין שאלבום כה עשיר מלהקה שנשמעת כה בטוחה בעצמה הוא הראשון שלה. אז זהו, שלא. לאחר חצי דקה של בירור הבנו שההרכב הרוק/פופ הפסיכדלי האוסטרלי כבר הספיק להוציא שישה אלבומים מאז הוקם במסיבה ביתית לפני 7 שנים. האלבום עשיר בהשפעות, ז'אנרים, רעיונות ובעיקר מלודיות משגעות שהופכות את הפרוגרסיב של פונד למאוד נגיש, אז אל תחמיצו את הזיית הפופ הפסיכדלית המרעננת של 'Man It Feels Like Space Again', אלבום שקשה לי להאמין שנצליח להיגמל ממנו בקרוב. 

גז קומבס – Matador 
סולן סופרגראס מבסס את מעמדו כאחד מכותבי השירים הגדולים שיש לבריטניה להציע ומוכיח מעבר לכל ספק שיש לו עוד המון מה להציע בזכות 'Matador', אלבום בוגר, עמוק ולעיתים קרובות גם אפל שמכיל אסופת שירי פופ/רוק חזקים ואיכותיים. גז הוא מסוג האמנים שרק משתבחים עם השנים ונהיים יותר ויותר מעניינים בכל שלב בקריירה שלהם, והאלבום החדש הוא ככל הנראה דבר הכי גדול שהוא עשה מאז שנות ה-90. 

מדריך נטו: מהם האלבומים הגדולים שיצאו ב-2015 עד כה?

ביורק – Vulnicura
אלבומה התשיעי של המוסיקאית האיסלנדית הכל כך ייחודית הוא כנראה היפה ביותר שלה מאז 'Homogenic' מ-1997. ביורק נפרדה ב-2013 מבן זוגה מזה 14 שנה ואבי בתה, והיא מתמודדת עם ההתרסקות של מערכת היחסים באלבום, בסדר כרונולוגי של ממש. התוצאה היא אלבום מאוד אישי, מאוד אמוציונלי, וגם הכי רגוע שלה. זה ממש לא אלבום קל, אבל טוב לדעת שהקסם הביורקי עדיין חי קיים. 

קנדריק לאמאר – To Pimp a Butterfly 
אם לא יהיו הפתעות גדולות, זה האלבום שהרבה מאוד מבקרים יציבו בראש דירוג אלבומי השנה, בזכות היותו אלבום היפ הופ-סול-Fאנק-ג'אז עמוס ברעיונות, סגנונות, סימפולים… וכמובן קללות. האלבום שזכה לציון מושלם בכל מגזין מוסיקה אפשרי הוא אלבום היפ הופ "הארדקור" שכדי להבין אותו לגמרי חייבים להעניק לו המון תשומת לב, לשמוע אותו שוב ושוב. אבל אם היפ הופ זה לא הקטע שלכם, לא תבינו על מה כל ההייפ, ואפילו קצת תסבלו. 

לאורה מארלינג – Short Movie
לאחר 4 אלבומים מרשימים, מארלינג כבר קיבעה את מעמדה כזמרת/כותבת הפולק הבריטית הגדולה של דורה, וכל זה כשהיא רק חגגה 25. אלבומה החמישי נע בין אינטימיות מקסימה לפולק מסעיר, כאשר מארלינג מרחיבה את הסאונד שלה מבלי לפגוע באישיותה הפולקית. לאורה מארלינג ממשיכה להתבגר מול עינינו עם האלבום הכי מגוון ומרתק שלה עד כה, אלבום פולק עכשווי שממשיך להתפתח ככל שצוללים יותר עמוק לתוכו. 

מתיו אי ווייט – Fresh Blood
מתיו אי ווייט הוא מסוג האמנים העכשווים שמתמחים ביצירת קלאסיקות רטרו של ממש. וויט לוקח כל האלמנטים שהפכו את המוסיקה של תחילת הסבנטיז לכל כך מענגת, ויוצק לתוכם משהו חדש, משהו מופלא. המוסיקאי מוירג'יניה ממשיך את הכיוון של אלבום הבכורה המצוין שלו, רק שנראה שהפעם הסול/R&B והגוספל קיבלו תשומת לב מרכזית, מה שמעניק לכל הסיפור אלמנט כמעט דתי-רוחני. אם אתם מתחברים למוסיקת נשמה לבנה, כדאי שתפנו מקום בלב למוסיקאי מלא הנשמה הזה שהוציא אלבום מתוק ועל זמני שני ברצף.

Ibeyi – Ibeyi
סביב האלבום הזה יש הייפ רציני, ואיך לא – התאומות ליסה-קאינדה ונעמי דיאז בנות ה-19 הן בנותיו של אנגה דיאז, הפרקשוניסט המנוח של בואנה ויסטה קלאב, אבל הן נשמעות יותר כמו FKA Twigs מאשר מה שמשמיעים במועדונים של האוונה. הבנות הצרפתיות-קובניות שרות באנגלית ובשפת היורובה האפריקאית ומשלבות באופן מקסים וטבעי סול, אלקטרוניקה ומקצבים אפרו קובניים, אותו צליל מלטף-מכשף שהתגלה במלוא תפארתו בסינגלים המרשימים 'River' ו-'Ghosts'. ממש קסם של אלבום.

ביל פיי – ?Who Is The Sender 
הסינגר/סונגרייטר הבריטי הוציא ב-2012 את 'Life Is People', אלבום ההמשך לאלבומו השני 'Time of the Last Persecution' מ…1971… ואיזה מזל שהאלבום הקודם הצליח, כי עכשיו יש לנו הזדמנות לשמוע עוד קצת מאותו קסם שפיי יודע לייצר בקלות. המוסיקאי בן ה-70 וקצת לא מנסה להישמע עכשווי, והוא ממשיך לכתוב ולשיר מנקודת מבט של איש מבוגר, שמעניק למאזיניו מתוך נסיון החיים העשיר שלו. '?Who Is The Sender' הוא אלבום אינטימי, מלנכולי ומרגש, אלבום שקט שחודר עמוק ומצליח לשכנע די מהר. 

The Waterfall – My Morning Jacket
הלהקה הנפלאה מקאנטאקי חוזרת עם אלבום שביעי, שנשמע כמו הדבר הכי שמח שלה עד היום, עם השפעות חזקות של פרוגרסיב וסול. אבל זה רק נשמע שמח, כי הטקסטים מגלים שמדובר למעשה באלבום פרידה… אלה שהתאכזבו מעט מאלבומיהם האחרונים מקבלים פיצוי עם אלבום רוק חכם, כזה שמצד אחד לא מתיימר מידי, ומצד שני בהחלט לא פשטני. MMJ היא להקה שממשיכה לגדול והפעם לוקחת אותנו למסע פסיכדלי מלא נשמה עם הצליל החם והנוסטלגי האהוב שהוא רק שלה.

פטריק ווטסון – Love Songs for Robots 
"מכושף", "קסום", "מסתורי" – אלה הם רק חלק מהתארים שעולים לראש ככששומעים את המוסיקה של פטריק ווטסון, מוסיקאי אדיר שקשה להאמין שלא כולם מכירים אותו. אבל אולי זה ישתנה עם אלבומו החמישי שמכוון הרבה יותר גבוה והולך הרבה יותר רחוק מאלבומיו הקודמים, או כמו שווטסון בעצמו ניסה להגדיר: "R&B עתידני פוגש את הארוטיקה של ונגליס עם נגיעות פולק". המוסיקאי ממונטריאול הוציא עם להקתו אלבום מעניין, מרהיב ובלתי צפוי, שהפעם ידבר גם אל חובבי Alt J, ג'יימס בלייק ורדיוהד של 'OK Computer'. 

מארק רונסון – Uptown Special 
רונסון בן ה-39 כבר לא זקוק לחידושים כפי שעשה ב-'Versions' המצליח מ-2007, מכיוון שהוא מייצר להיטים חדשים שבשמיעה ראשונה נשמעים כמו להיטים גדולים מפעם, ואין הרבה שיכולים לעשות את זה. למרות עומס שיתופי הפעולה והאקלקטיות הסגנונית, 'Uptown Special' הוא קודם כל אלבום כייפי וקליל, חגיגת פופ-סול-Fאנק ואוסף סקסי של קטעים שכל אחד מהם יכול לככב בפרסומת/ סדרת טלוויזיה. 

שי צברי – שחרית
לצברי, ששיתף פעולה עם ברי סחרוף, הפרויקט של עידן רייכל ודיקלה, יש קול ענק שאי אפשר להישאר אדישים אליו. סוף סוף, ואחרי כמה שנים של עבודה לצד אמנים שונים, צברי מגיע לפרונט ומשחרר אלבום בכורה. ולאלבום כזה היה שווה לחכות. "שחרית" משלב בין רוק ישראלי לנגיעות אתניות, פיוטים תימניים מבית וגרוב מזרח תיכוני, כיאה לשם ההרכב שמלווה אותו, נבחרת הגרוב של המזרח התיכון.

סטיבן ווילסון – .Hand. Cannot. Erase
לקח לסטיבן ווילסון הרבה זמן להוציא את אלבום הסולו הכי טוב בקריירה שלו. אלבומו הרביעי של מוסיקאי הרוק המתקדם ומייסד Porcupine Tree עוסק כולו בניכור העירוני הקיים במאה ה-21. ווילסון לקח את הנושא לליבו ויצר אלבום עשיר, עמוק ומאוד מרגש, אלבום רוק פרוגרסיבי מאתגר ומעורר מחשבה, אבל גם נגיש ויפהפה להפליא. 

בוב דילן – Shadows In The Night
'Shadows' הוא למעשה אלבום שכולו ביצועים לשירים שהפכו ללהיטים בביצועו של פרנק סינטרה, עליהם גדל דילן בשנות ה-40 ועד ה-60. זה לא היה אמור לעבוד, אבל זהו אלבום פשוט ומקסים, משהו שקצת נשמע כמו איש מבוגר שמעלה זכרונות על אהבות נשכחות, חרטות, נצחונות ותקוות נמוגות. חובבי הנוסטלגיה ובטח חובבי דילן יתענגו על ביצועים מקסימים מאת אחד המגישים הגדולים בכל הזמנים.

בלר – The Magic Whip
12 שנה אחרי 'Think Tank', הלהקה (כרביעייה – לראשונה מזה 16 שנה) הפתיעה את מעריציה – וגם עשתה את זה כמו שצריך. האלבום השמיני משלב בין אותו בריט-פופ מזוהה שהביא להם המוני מעריצים לרוק/פופ עכשווי. יש תחושה שארבעת המוסיקאים המנוסים לא עשו שירים שאמורים להתחרות עם הקלאסיקות הגדולות שלהם, ובכל זאת הם שיחקו אותה עם אלבום שפשוט כיף לשמוע. 

ניר שלמה – ניר שלמה
איש כלבי רוח יצא לקריירת סולו עם אלבום בכורה מרתק ומרשים במיוחד. 10 שירים משובחים נמצאים כאן, ולמרות שנושא הטקסטים הדוקרים שלו הוא בעיקר חולשות אנושיות, יש בהם גם הבנה ותקווה. זהו אלבום בועט וכועס, אבל ממש באותה נשימה הוא גם מאוד רגיש ופגיע. אם חיפשתם רוק עברי ישיר ומרתק, אתם חייבים לשמוע, כי כבר בפעם הראשונה תבינו על מה אנחנו מדברים. 

קרני פוסטל ורועי ירקוני – רחוק מידי
אם כבר מוציאים אי.פי קצר, אז כדאי שכל שיר בו יהיה ממש מעולה, וזה בדיוק מה שקרה עם "רחוק מידי". קרני, עם הקול המלטף וההגשה האינטליגנטית, וירקוני, שמוכיח שהוא מלחין, מפיק וקלידן מוכשר, יצרו אי.פי קטיפתי ונינוח מצד אחד, וגם מרשים, חכם ומאוד מוסיקלי מהצד השני. "רחוק מידי" מציג רצף של שירים חורפיים מושלמים וב-39.90 ₪, קשה לחשוב על הוצאה משתלמת יותר לחובבי המוסיקה הישראלית כרגע.

טאטרן – Shvat
מה זה לעזאזל הדבר המגניב הזה שכמעט אי אפשר להגדיר? למרות שזה נשמע כמו אוקסטרה שלמה, קשה להאמין שמדובר בסך הכל בשלושה ישראלים צעירים, אופיר בנימינוב (בס), תמוז דקל (גיטרה) ודן מאיו (תופים), שיוצרים יחד ישות מוסיקלית מרעננת עם השפעות של ג'אז, רוק, פסיכדליה, פרוגרסיב, מוסיקה קלאסית, פולק, אוונגרד ואלקטרוניקה. המוסיקה של טאטרן רגועה ומרגשת, מלהיבה ומסעירה – למעשה יש בה הכל… חוץ ממילים. 

פיוריטי רינג – Another Eternity
הצמד הקנדי, המורכב מהזמרת/כותבת המוכשרת מייגן ג'יימס והמפיק הצעיר המבריק קורין רודיק, ידוע בזכות פופ-אלקטרוני נוצץ ומוקפד, עם אפקטים בדיוק במינונים נכונים. 'Another Eternity' מציג סאונד הרבה יותר משויף, כזה שהתפתח לכיוונים חדשים, עם נגיעות EDM והיפ הופ שמשתלבות ורק מוסיפים נפח לאלקטרוניקה האווירתית שלהם. 35 דקות של אלקטרו-פופ-חללי מלווה בהפקה פשוט מדהימה.

אלבמה שייקס – Sound & Color
מי ידע שהאמריקאים כל כך אוהבים רוק-בלוז מחוספס? אחרת איך אפשר להסביר את כניסת האלבום השני של אלבמה שייקס הישר אל פסגת מצעד המכירות שם? אבל האמת היא שיש לזה סיבה אחת גדולה מאוד: הסולנית בריטאני האוורד. כמות ההשפעות אמנם עצומה, אבל אלבמה שייקס היא להקה מקורית שנמצאת בליגה משל עצמה בעיקר בזכות נהגת משאית/עובדת דואר לשעבר בת 26 מאלבמה שבכל פעם ששומעים את קולה נדהמים מחדש.  

Kintsugi – Death Cab For Cutie
הלהקה המנוסה יצרה (שוב) אלבום מלא במטעמי רוק/פופ קליטים, משהו שממש לא פשוט לעשות. האלבום השמיני של DCFC מכיל את כל מה שעושה את הלהקה הזאת לאחת הגדולות של זמנינו: כתיבת שירים כנה ומשובחת, הפקה מהוקצעת ורצף שירים חזק. כל כך חזק ש-'Kintsugi' נשמע קצת כמו אוסף להיטים.

סקוט מתיו – This Here Defeat 
האלבום החמישי של הסינגר/סונגרייטר האוסטרלי סקוט מתיו הוא אחד העצובים של השנה. המוסיקאי ידוע בזכות סאונד מאוד מינימליסטי, אבל לראשונה נשמעות גם גיטרות חשמליות עדינות וצלילים אלקטרונים, בזכות שיתוף פעולה הדוק ומפתיע עם רודריגו ליאו הפורטוגזי (מדרדאוס). למתיו יש קול עמוק שמזכיר את סולן Elbow, והאמת היא ש-'Skyline' ו-'Ruined Heart' הם מהשירים הכי יפים ש-Elbow לא הוציאו כבר הרבה זמן…

Darling Arithmetic – Villagers
ועוד אלבום פולק עדין עדין, השלישי של הרכב האינדי-פולק האירי Villagers. ההרכב המוערך מורכב למעשה מאיש אחד, קונור ג'יי אובריאן, שכתב, הקליט, הפיק ומיקסס לגמרי לבדו את האלבום בביתו שבצפון דאבלין. זהו לא רק אלבום על התאהבות ואכזבה מאהבה, מי שממש יאזין יבין די מהר שאובריאן מנצל את ההזדמנות כדי לצאת מהארון. קשה להאמין שהאלבום האישי והיפה הזה נעשה כולו ע"י אדם סופר-מוכשר אחד.

Modern West – Garden City Movement
סוף סוף יש לנו הרכב ישראלי שעושה משהו שהוא גם עכשווי וגם ייחודי. השלישייה תל אביבית היא גאווה מקומית גדולה עם איזכורים קבועים בבלוגים הבינלאומיים, הופעה בפסטיבלים הכי נחשבים והחתמה בינלאומית. האי.פי, שיוצא רק בויניל, משלב אמביאנט חללי אווירתי רגוע עם אלקטרו-סול ואינדי. ל-GCM יש סאונד אלקטרוני-צ'יל אאוטי סקסי המזוהה רק איתה, ובאותו זמן מזכירה לנו הרכבים אלקטרוניים עכשוויים מענגים כמו Youth Lagoon ו-Washed Out

הדצמבריסטס – What a Terrible World, What a Beautiful World
עם כל אלבום נוסף, החבורה האמריקאית בראשותו של קולין מלויי מבססת את מעמדה כאחת הלהקות הגדולות של תקופתנו. מה שאולי התחיל כעוד להקת אינדי-רוק מן השורה הפך עם השנים להרכב שסוחף אחריו מליוני מעריצים לאצטדיוני ענק. האלבום השביעי של ההרכב מפורטלנד מחזיר אותו לפולק-פופ-רוק אורגני שהוא עשה בתחילת דרכו, וזו בשורה משמחת למעריצי הלהקה שמייצרת שירים קסומים בלי שום מאמץ. 

ניקי מינאג' – The Pinkprint
מינאג' הוציאה אלבום מושקע בטירוף ומוכיחה סופית שהיא מכונת להיטים משומנת במיוחד, אבל התעמקות מגלה גם את הטקסטים הכי אישיים וחושפניים שלה עד היום. מינאג' מגישה ב-'The Pinkprint' היפ הופ מסחרי אך עמוק שידבר גם לחובבי הפופ והסול. זוהי חגיגה לחובבי מינאג' וגם למאות אלפי מעריציה החדשים.   

>>>וגם חדשים שעוד לא הספקנו לכתוב עליהם המלצות:

לורד הארון – Strange Trails
להקתו של הסינגר-סונגרייטר בן שינדלר עושה את כל מה שאנחנו הכי אוהבים: פליט פוקסס פינת בנד אוף הורסס, דיויד גריי פינת ג'ייק ג'ונסון – ומגישה לנו עוד אלבום מקסים בפשטותו. זהו אלבום קאנטרי מענג במיוחד גם למי שממש לא אוהב קאנטרי. 

פיית' נו מור – Sol Invictus
אלבום שמיני וראשון להרכב האמראיקאי האהוב מזה 18 שנה (!), שמוכיח שהם עדיין אחד מהרכבי המטאל האלטרנטיבים הבועטים שיש בסביבה.

רושין מרפי – Hairless Toys
באלבומה השלישי, סולנית מולוקו הנפלאה (איך אפשר לשכוח את 'Sing It Back' ו-'The Time Is Now') מגישה 8 קטעי אלקטרוניקה אווירתיים-נסיוניים מפותלים ששווים את תשומת הלב שלכם.

Earthee – Theesatisfaction
אם הנשמה של אריקה באדו או לורין היל מדברת אליכם ואם ההפקות המרתקות של פליינג לוטוס ו-Shabazz Palaces תפסו לכם את האוזניים – אל תרשו לעצמכם להחמיץ את האלבום של הצמד מסיאטל שלוקח את מוסיקת הניו-סול אל העתיד.

Rose Windows – Rose Windows
זה רק הגיוני ש-Rose Windows החליטו להעניק לאלבומם השני את שמם, כי זהו גם האחרון שלהם, אחרי שלצערנו החליטו להתפרק. וחבל, כי השישייה מסיאטל מצליחה לשלב פולק אמריקאי עם השפעות דרון ומטאל מצד אחד, ומוסיקה פרסית מסורתית מצד שני. 

The Desoto Caucus – The Desoto Caucus
יוצאי ההרכב האדיר Giant Sand חוזרים עם אלבום אמריקנה שלישי. אם אתם אוהבים את קאלקסיקו ולאמבצ'ופ, אז הגעתם למקום הנכון, עם שילוב מנצח של קאנטרי אלטרנטיבי, בלדות פולק שקטות והשפעות בלוז.

פול וולר – Saturns Pattern
מנהיג ההרכבים Jam ו-Style Council ומי שמוביל קריירת סולו מפוארת משל עצמו מוציא את אלבומו ה-12, והולך הפעם לכיוון פרוגרסיבי עם שירים ארוכים מתמיד, חלקם מורכבים מכמה פרקים בתוכם.

הילה רוח – רופאה במערב
אלבום בכורה ליוצרת/ זמרת/ בסיסטית והסולנית הכריזמטית של להקת כלבי רוח, שמוכיחה שיש עתיד ורוד במיוחד לרוק הנשי הישראלי.

Proper Lady – EREZ
אלבום בכורה שהוא כולו מפגן כוח נשי/מוסיקלי מאת אחת היוצרות המרעננות והאיכותיות שפועלות כיום. גרון של איימי ויינהאוס ומיתרים של סטילי דן – וכל זה בבחורה בת 22 מקרית טבעון.

רוזי פליין – Friend
אלבום שלישי נפלא וחמים לזמרת פולק/ רוק הבריטית רוזי פליין. אתם עדיין לא מכירים אותה, אבל שווה לבדוק את במוסיקאית שחברה בהרכב This Is The Kit והופיעה רבות עם KT Tunstall.

ועדת חריגים – השעמום שוקע
אלבום שני לאחת מלהקות האינדי הישראליות החשובות והמשפיעות של התקופה האחרונה, שבאופן חסר תקדים זוכה לשבחים וביקורות מהללות במגזינים בינלאומיים, למרות שהיא בוחרת לשיר בעברית.

מאמרים דומים