28.11.2020

Tivels אתר החדשות | טכנולוגיה לאינטרנט

אתר החדשות, טכנולוגיה לאינטרנט על כל בארץ ובעולם ליצור בלוג בחינם, איך להכין ארוחה, לבשל אוכל, חדשות מעולם האופנה, היופי, הקולנוע, התיאטרון והאדריכלות, אופנה, מוסיקה, יופי, מגמות, מערכות יחסים, מוזיקה לאייפון, הורדת שירים ,להורדה שירים

איך הכול התחיל ? ולאן רציתי להגיע

אימא שלי אף פעם לא בישלה, אפילו לא טיגנה חביתה

בדם כן זרמו לה גנים של בשלנית, בכול זאת נולדה במרוקו למשפחה מרובת ילדים, שתמיד בישלו אוכל בבית, הכרח קיומי. המרוקאיות ידועות בבישולים שלהן, אבל היא לא בישלה.

גם למטבח היא נכנסה ברגל שמאל, כשהיינו ( האחים שלי ואני ) רעבים בשבת בבוקר, היא לקחה אותנו למסעדה מזרחית ליד הבית, ושם הכינו לנו חביתה וסלט

לביה”ס במשך 12 שנים לקחתי פיתה עם קוטג’ או לחם חתוך מעשה ידיה לתפארה, עבה בצד אחד, דק בצד השני. תעשיית החלפות הסנדוויצים בארוחת עשר, באותה תקופה שגשגה בזכות אמא שלי, הכי אהבתי את הכריך של הילדה עם הצמות : חלה רכה ואוורירית עם פרוסות נקניק דקות ומרגרינה.

אבל למרות שלא בישלה, היה לה מרק אחד שאותו הכינה מדיי שבוע, “מרק בול פגיעה” :

הייתה נעמדת מול המקרר ופוגעת בול בסיר, את מה שמצאה במקרר – קישואים, גזר, בצל, עגבניה וגם עלים, לפעמים היה משתרבב גם תפו”ע או אבטיח, ירקות שלמים, לא קלופים, ממלאה מים מלוא הסיר, ומוסיפה שתי כפות אבקת מרק.

בילדותי לא אהבתי את המרק הזה, אבל אם תשאלו את הילדים שלי ( הנכדים ) הם יגידו לכם שהמרק של טטה, הוא הכי טעים בעולם.

כבר מגיל צעיר, ניסיתי להסתדר לבד, פתחתי קופסאות שימורים, עשיתי ניסיונות במטבח, אפילו שרפתי את המטבח (  סיפור אמיתי אבל שווה פוסט נפרד ) חיפשתי בספרי בישול, באותם ימים, אפילו הקריירה של אהרוני היתה בחיתולים, ובאמת לא היה ממי ללמוד. לימים בגרתי, ואחרי דרך ארוכה של חיפושים, הבנתי שאני לא רוצה לעשות שום דבר אחר חוץ מלקום בבוקר ולבשל אוכל, למדתי והשתלמתי והייתי לשפית

הרבה בזכות הניסיונות האלה, וגם בזכות שעות ארוכות של ישיבה במטבח עם הסבתות רבות שלי שעשו לי חשק, לגעת, ללוש, לערבב לחתוך ולהנות באמת מעבודה במטבח

שנים רבות עבדתי במטבחים של בתי מלון, מסעדות וגם קייטרינג, עבדתי באברהמסון וגם בדן גורמה, אך הייתי שכירה.

בשלוש שנים האחרונות יצאתי לעצמאות, הרגשתי שיש לי מה לומר בתחום הקולינרי, שיש לי ייחודיות, שיש לי טעם אופייני לי ואנשים כבר מזהים את האוכל שלי, את טביעת האצבע הקולינרית שלי

אני מבשלת עם חומרי גלם טריים, טבעיים ובסיסיים : פירות ירקות דגנים וקיטניות, גם עם ביצים ודגים ועוד… אך ללא חומרים מתועשים מעובדים ומשמרים. ועדיין האוכל יוצא טעים, צבעוני ואסתטי. רוב האנשים אומרים לי שהם ממש לא יודעים מה אכלו, אבל יצא ממש טעים.

ואז נתקלתי בבעיה, איך להפיץ את הבשורה ?

איך להגיע לקהל היעד  שמתאים לאוכל המיוחד שלי ?

וכמו אז כשהייתי צעירה ניסיתי לבד, חקרתי, למדתי הרבה קורסים : פייסבוק ואינסטגראם, צילום בנייד וככול שלמדתי ראיתי שיש עוד ללמוד : שליחת ניוזלטר וקמפיין במובייל, וכול הזמן הדברים משתנים, אפילו העברתי לחברה חיצונית שתעשה את העבודה בשבילי –

יצאתי מבולבלת, איך באמת לעשות מה ? ומאיפה להתחיל ? מה יותר אפקטיבי ? איך לבנות מערכת שפלטפורמה אחת תדבר עם השניה ?

ואז זכיתי בקורס דיגיטליות בעסקים, מקווה שהקורס הזה יעשה סדר בבלאגן וישים אותי על הרגליים עם השיווק הדיגיטלי, וגם את העסק וסוף סוף אגיע לאנשים שידעו להעריך את האוכל שלי.

השנה הבטחתי לעצמי שאני עושה קפיצת מדרגה משמעותית עם העסק, והמטרה לשנה החדשה : להקים מערכת לניהול לקוחות, עם ניוזלטר, איסוף לידים, וסליקה אינטרנטית.

המון תודה לבנק לאומי ולשירים להורדה על המיזם, שמחה לקחת בו חלק.

ועכשיו למתכון של מרק בול פגיעה : סתםםםם…..

ולכול מי שדאג שאמא שלי לא בישלה בילדותי, תסירו דאגה מליבכם, היה אוכל נהדר בבית, היתה לנו מבשלת תמניה ואח”כ פרסיה, שגם מהן למדתי המון

הבלוג שלי יעסוק בטעמים ובריחות באוכל במתכונים ובטיולים ובהרבה סיפורים מהחיים, מוזמנים לעקוב אחריי בבלוג, בפייסבוק – ורד פרן, ואינסטגראם – vered_fern_chef

המציאון

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!…

פורסם לפני 1 week לכל הפוסטים

תגובות

מאמרים דומים